اذ تمشي اختك فتقول هل ادلكم على من يكفله فرجعناك الى امك كي تقر عينها ولا تحزن وقتلت نفسا فنجيناك من الغم وفتناك فتونا فلبثت سنين في اهل مدين ثم جيت على قدر يا موسى ٤٠
אחותך הלכה ואמרה, אראה לכם בני משפחה אשר יטפלו בו. וכך החזרנו אותך אל אמך, כדי שהיא תירגע ולא תצטער. אחרי שגדלת הרגת נפש, וחילצנו אותך מן הצרה, והעמדנו אותך בניסיון, ושהיה מספר שנים במדיין, אחר כך באת בזמן המיועד (לשליחות), הוי, משה.
אמר (פרעה): “האמנם האמנתם לו לפני שהרשיתי לכם? כנראה אדונכם הוא (משה) שלימד אתכם קסמים. לכן אקטע את ידיכם ורגליכם ואצלוב אתכם על גזעי הדקלים, למען תדעו מי קשה ומתמיד בעונשיו”.
אמרו: “לא נעדיף אותך על פני ההוכחות הברורות שהגיעו אלינו, ולא נקבל אותך כאדון במקום זה אשר יצר אותנו. גזור עלינו מה שתגזור, כי סמכותך מוגבלת רק בחיי העולם הזה,
אז חזר משה אל בני עמו זועם ומלא צער אמר: ״ הוי, בני עמי! האם לא הבטיח לכם ריבונכם הבטחה טובה? האם תקופת הברית עם אללה ארוכה היא? או הרוצים אתם שייפול עליכם הזעם של ריבונכם ולכן הפרתם את מה שהבטחתם לי?”
אמר (משה): ״ אם כן, לך! כל ימי חייך חייב תהיה להגיד: 'אין לגעת בי! ויש לך מועד שלא יתחלף! הסתכל אל אלוהך(העגל) אשר היית עובד, כי אנו נשרוף אותו ואחר-כך נפזר אותו בים”.