ובקשו סליחה וכפרה מריבונכם, ואז שובו אליו. והוא יעניק לכם מנעמים עד מועד שנקבע, ויעניק חסד למי שראוי לו. אך אם תססו, חושש אני לכם מפני העונש של היום הגדול (יום הדין),
כי הם מתאמצים כדי להסתיר ממנו את עצמם. האם הם אינם יודעים שכשהם מכסים בחוזקה את עצמם בבגדיהם, הוא יודע את אשר יסתירו או יגלו? כי אללה יודע את כול אשר בלבבות.
وهو الذي خلق السماوات والارض في ستة ايام وكان عرشه على الماء ليبلوكم ايكم احسن عملا ولين قلت انكم مبعوثون من بعد الموت ليقولن الذين كفروا ان هاذا الا سحر مبين ٧
והוא אשר ברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים, כשכס המלכות היה מעל המים, למען יבחן אתכם מי בכם מיטיב לעשות. ואם תאמר, שלאחר המוות תקומו לתחייה, אלה אשר כפרו יאמרו: “אין זה אלא קסם גלוי ״.
אולי אתה חושב שיחדל חלק ממה שהושרה אליך (כדי להקל עליהם), וצר לך על כך שיאמרו: “למה לא הורד לו אוצר ולא בא עמו מלאך?”, (אך) אתה רק מזהיר, ואללה אחראי לכל דבר.
افمن كان على بينة من ربه ويتلوه شاهد منه ومن قبله كتاب موسى اماما ورحمة اولايك يومنون به ومن يكفر به من الاحزاب فالنار موعده فلا تك في مرية منه انه الحق من ربك ولاكن اكثر الناس لا يومنون ١٧
האם אפשר להשוות אותם למי שיש בידו הוכחה ברורה מאת ריבונו(הקוראן), ולצדו עומד עד, ולפניו ספרו של משה כמדריך ורחמים לאנשים אשר האמינו בזה? אך לאלה אשר כפרו בזה מובטחת האש. על כן אל יהיה לך ספק בו, כי הוא הצדק מעם ריבונך, ואולם רוב האנשים לא האמינו.
ומי מקפח יותר מזה הבודה על אללה שקר? אלה יועמדו ביום הדין בפני ריבונם, והעדים יכריזו: “הנה הם אלה אשר המציאו שקר על ריבונם. אכן, קללת אללה על המקפחים”,
אלה אשר האמינו והעושים את הטובות והנכנעים בפני ריבונם, אלה הם שוכני גן העדן, ולנצח יהיו בו. 24 משלם של שני הצדדים (הכופרים והמאמינים), כמו עיוור וחירש (מצד אחד), ושומע (מצד אחר). האם הם שווים זה לזה? הלא תבינו?
אמרו אלה אשר כפרו מבין מנהיגי בני עמו: “אנו רואים שאתה בן אדם כמונו, ואנו רואים כי הלכו בעקבותיך רק העלובים בינינו וחסרי הדעת, ואיננו רואים בכם שום יתרון עלינו ואנו חושבים שאתם משקרים.
ولا اقول لكم عندي خزاين الله ولا اعلم الغيب ولا اقول اني ملك ولا اقول للذين تزدري اعينكم لن يوتيهم الله خيرا الله اعلم بما في انفسهم اني اذا لمن الظالمين ٣١
ואין אני אומר לכם כי בידי אוצרות אללה, ואינני יודע את הנסתר, ואין אני אומר כי מלאך אני, ואיני אומר על אלה שתבוזו להם כי אללה לא יעניק להם כל טובה. אללה יודע מה שבנפשותיהם. (ואם זאת אעשה), אני אז אהיה מן המקפחים.
וכאשר היה נוח בונה את האונייה, וכשמנהיגים מבני עמו עברו על- פניו הם זלזלו בו, הוא אמר: “כשם שאתם מזלזלים בנו, גם אנו מזלזלים בכם כפי שאתם מזלזלים (בנו),
וכאשר באה פקודתנו ומים התחילו להגיח מהתנור, אמרנו(לנוח: “קח אתך אל האונייה זוג מכל מין יחד עם בני ביתך, פרס לאלה שכבר נחרץ גורלם- ואת כל המאמינים”. אך רק מעטים אלה אשר האמינו אתו.
אמר (הבן): “אני אמצא מחסה בהר שיגן עליי מפני המים”. אמר (נוח): “אין מגן היום מן הפסיקה של אללה, אלא רק למי שאללה ירחם עליו”, ואז הפרידו ביניהם הגלים, והיה (בנו) בין הטובעים.
ואל(בני עם) ת'מוד (שלחנו) את אחיהם צאלח. והוא אמר: ״ הוי בני עמי! עבדו את אללה, שאין לכם אלוה מלבדו, הוא ברא אתכם מן האדמה, ונתן לכם לחיות בה. לכן בקשו את סליחתו ושובו אליו, כי ריבוני קרוב ועונה (למתפללים אליו)”.
אמר: " הוי, בני עמי! הגידו לי: אם יש בידי הוכחה ברורה מריבוני, והוא העניק לי רחמים ממנו, מי יעזור לי נגד אללה אם לא אעשה כמצוותו? אתם רק תוסיפו לאבדון שלי.
האנשים מבני עמו באו אליו במהירות, והם היו עושים את הרע, אמר להם: ״ הוי בני עמי! הנה בנותיי! הן טהורות יותר עבורכם. יראו את אללה ואל תמיסו עליי קלון ב(התקפת) אורחיי, האין בכם איש שהולך בדרך הישר?”
אמרו: “הוי, לוט! אנו שליחי ריבונך, אינם יכולים להגיע אליך! הוצא את בני ביתך בלילה הזה, ואל יביס אחד מכם לאחור, פרס לאשתך, אשר יקרה לה מה שיקרה לאחרים. המועד שלהם הוא בבוקר, האין הבוקר קרוב?”.
ואל בני מדין שלחנו את (הנביא) שועיב אחיהם. אמר ״הוי, בני עמי! עיבדו את אללה, כי אין לכם אלוה אחר מלבדו, ואל תרמו במידה ובמשקל, אני רואה כי המצב שלכם הוא טוב , אך אני מפחד כי יבוא עליכם העונש המקיף.
אמרו: ״ הוי, שועיב! האם תפילתך מצווה עליך לדרוש מאתנו שנעזוב את אשר עבדו אבותינו, וכי נפסיק לעשות ברכושנו כרצוננו? (והוסיפו בזלזול), האם אתה היחיד בינינו אשר הוא סבלן והולך בדרך הישר?”
قال يا قوم ارايتم ان كنت على بينة من ربي ورزقني منه رزقا حسنا وما اريد ان اخالفكم الى ما انهاكم عنه ان اريد الا الاصلاح ما استطعت وما توفيقي الا بالله عليه توكلت واليه انيب ٨٨
אמר (שועיב): “הוי, בני עמי! מה תגידו: אם יש לי הוכחה ברורה מריבוני, וגם העניק לי פרנסה טובה מאתו. אינני מבקש להרשות לעצמי את אשר אני מונע מכם לעשות, אלא לתקן במידת האפשר. ולא אצליח אלא רק ב(סיוע) אללה שעליו אני סומך ואליו אני פונה (לעזרה)
והוי, בני עמי! אל תתנו להתנגדות שלכם אליי להביא עליכם אסון כאסון שנפל על בני עמו של (הנביא) נוח, או על בני עמו של (הנביא) הוד, או על בני עמו של (הנביא) צאלח, ונוסף לכל זה אנשי (הנביא) לוט אינם רחוקים מכם.
אמרו: “הוי, שועיב! אין אנו מבינים הרבה ממה שאתה אומר. ואנו רואים שאין לך שום כוח עלינו, ולולא בני משפחתך היינו רוגמים אותך באבנים, ואין לך ערך וכבוד בעינינו.”
"הוי, בני עמי! המשיכו לעשות מה שאתם עושים, וגם אני אעשה כרצוני, אך סופכם שתדעו על מי יבוא עונש משפיל ומי הוא הכוזב. חכו וראו מה יקרה לכם, וגם אני מחכה אתכם".
וכאשר נחת עליהם העונש, חילצנו את (הנביא) שועיב ואת אלה אשר האמינו אתו, ברחמנות מאתנו. אך אלה אשר קיפחו, נחתה עליהם הצווחה, ואז נהיו לגופות של מתים אשר מוטלים בבתיהם.
ולא היו בקרב הדורות שקדמו לכם אנשים שהתנגדו למעשים רעים אשר היו בארץ, אלא מעטים מאלה אשר חילצנו מהם, והמשיכו אלה אשר קיפחו במה שהיו מתענגים בו, ולכן, היו פושעים.